Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

צור קשר
שם :
טלפון :
נושא :
חדשות אחרונות

הדרכת סייעות בריפוי בעיסוק. 

 




אבחון פרטי בריפוי בעיסוק לילדי גן.






אבחון פרטי בריפוי בעיסוק לילדי בית ספר.





 


טיפול פרטי בריפוי בעיסוק לילדי גן.





 


טיפול בריפוי בעיסוק לילדי גן דרך קופות החולים.





 


הדרכות הורים  בריפוי בעיסוק.





 


הדרכת סייעות בריפוי בעיסוק.





 


הדרכת סטודנטיות לריפוי בעיסוק.





 


אבחון יכולת הלמידה בשיטת ה-LPAD  לילדי גן.





 


אבחון יכולת הלמידה בשיטת ה-LPAD  לילדי בית ספר.





 


טיפולי העשרה אינסטרומנטלית (שיטת פוירשטיין) לילדי גן.





 


טיפולי העשרה אינסטרומנטלית (שיטת פוירשטיין) לילדי בית ספר יסודי ותיכון.





עצמאות ילדים ב-לבוש והתארגנות בבוקר. הדרכת ריפוי בעיסוק. מרפאה בעיסוק לילדים כפר סבא

עצמאות לבוש והתארגנות
ריפוי בעיסוק לילדים

למה הילד  צריך עזרה לנגב את הטוסיק עם הוא כבר קרוב לגיל שש ? האם זה בסדר שהילד צריך עזרה לגרוב גרביים בגיל חמש ? האם בגיל ארבע עדיין צריך לשים לילד חולצה ומכנסים או שהוא צריך כבר לעשות קצת לבד ? האם ילד בן חמש צריך עזרה כדי לנעול נעלים או שהוא סתם מתפנק ? הורים רבים פונים למרפא בעיסוק בשאלות לגבי עצמאות הילד בלבוש יומיומי. האם הילד צריך התלבש ולהתארגן עצמאית או לקבל עזרה? אם צריך עזרה כמה ואיזה עזרה צריך ?

התפתחות  עצמאות הילד בלבוש והתארגנות יומיומית היא פונקציה של גיל, התפתחות רגשית, התפתחות יכולות מוטוריות וקוגניטיביות וסוג הסביבה והדרישות אליו נחשף הילד.

גיל הילד
ככל שהילד גדל יכולתו להתלבש ולתארגן בבוקר באופן עצמאי עולה. בטווח גיל שנתים לומד הילד להוריד נעלים, לעזור בהורדת מכנסיים, להוציא ידיים בשרוולים כששמים לו חולצה. בטווח גיל 3.5 לומד הילד לשים חולצה ומכנסיים כאשר הוא מקבל עזרה מילולית קלה והכוונה בכיוון לבישת הבגד. במקרים רבים ילד בגיל ארבע מתלבש באופן עצמאי - מוריד בגדים באופן עצמאי (חולצה המושרת דרך הראש), שם גרביים ונעלים (למעט שריכת שרוכים ופעולות קשות פיזית) ואף לומד לסגור רוכסן מעיל ומכנס. סביב גיל 5-6 הילד לא רק עצמאי לגמרי בלבוש , הוא גם לומד לשרוך שרוכים, ומצליח להתלבש באופן מהיר ועצמאי ללא צורך בתזכורת והכוונה .

מאפיינים רגשיים
אז למה הילד שלי בן חמש בכל זאת כל כך רוצה ומתעקש שאעזור לו לנגב את הטוסיק בשירותים או שאעזור לו לגרוב גרביים ? לפעמים ישנם ילדים שצריכים יותר עזרה. לא בגלל שהם לא מבינים או יכולים פיזית להתלבש ולהתארגן  אלא הם צריכים או רוצים  לווי רגשי ארוך יותר בתהליך זה. לעיתים מדובר בילדים יותר רגישים, כאלו שמתפתחים רגשית יותר לאט (דבר שבא לידי ביטוי בעזיבה ופיתוח מרחק מההורה), לעיתים הדבר קשור לעיתות משבר או שינוי (פרדה של הורים, מעבר דירה, אח חדש שנולד ומשנה את סדרי העדיפויות) ולעיתים משהו בתהליך הלבוש עצמו מעט קשה להם והם אינם רוצים להיתקל בקושי.

הקשר בין חשיבה ומוטוריקה לבין התארגנות ולבוש
בדרך כלל לא חושבים על לבוש והתארגנות בבוקר במונחי חשיבה ומוטוריקה, אך לבוש והתארגנות אכן כרוכים במגוון נרחב של יכולות חשיבה, מוטוריקה ותחושה. אם הילד אינו  זוכר את רצף תהליך הלבוש או רצף זה אינו זמין לו (בגלל בעיות קשב/ מהלך חשיבה מתפזר) הוא יהיה זקוק לעזרה רבה  בלבוש (בעיקר ברצף הלבוש) וקצב ההתארגנות יהיה ארוך מהמצופה. אם ילד בן חמש לדוגמא מתקשה במוטוריקה עדינה או בעל טונוס שריר נמוך הוא עשוי לגלות קושי בגריבת גרביים ובכפתור מכנסיים. אם ילד אחר רגיש לקור או תוויות בגב החולצה הוא עלול להימנע מתהליך הלבוש, שכן החשיפה לגרייה תחושית לא נעימה גוררת הימנעות ופחד ממצבים אלו.

סביבה משפחתית ודרישה הורית
 ישנם הורים שכל כך רגילים לעזור ו"לטפל" בילד שהם שכחו שהוא יכול לעשות הרבה דברים לבד (מתוך הרגל הם עוזרים בלבוש, עוזרים באוכל ...). לעיתים מדובר בהורים שפשוט רגילים לעזור הרבה ולעיתים מדובר בהורים שחושבים שהילד אינו יכול להתלבש ולהתארגן באופן עצמאי. ישנם מצבים שההורה אינו מבין כמה עצמאות הילד בלבוש והתארגנות הוא תהליך מהותי להתפתחותו (התפתחות דימוי עצמי) והוא חושב שעזרה היא דווקא טובה ומקדמת את הילד. לעומת זאת אם תכנסו לבית מרובה ילדים תגלו לרוב שהילדים מתלבשים ומתארגנים לבד מגיל צעיר מאוד. הדרישה הסביבתית לעצמאות היא לעיתים גבוהה מאוד נוכח העדר משאבי זמן וידיים זמינות, דבר שמוביל לעצמאות הילד בלבוש והתארגנות.

לסיכום התפתחות עצמאות הילד בלבוש היא פונקציה של גיל, התפתחותו רגשית, מוטורית וקוגניטיבית, כמו גם דרישות הסביבה.חשוב מאוד לנסות לקדם את עצמאות הילד הן בשביל להפחית את העומס של תפקידי ההורה (כן, כן כדי שלך יהיה יותר קל) והן בשביל לפתח את תחושת העצמאות  והדימוי העצמי החיובי של הילד ביחס ליכולותיו.

הורים, השתדלו לעזור לילד על פי מידת צרכיו הרגשיים, המוטוריים או הקוגניטיביים.

זכרו - לא כדאי לתת יותר מדי עזרה כשלא צריך, ופחות מדי עזרה כשצריך .התייעצו עם מרפאה בעיסוק במידת הצורך ליישום המלצה זאת.

 

אורית פינצ'בסקי
מרפאה בעיסוק לילדים
מכון ריפוי בעיסוק כפר סבא