למה הילד שלי לא יודע לשחק לבד ולהעסיק את עצמו



למה הילד שלי לא יודע לשחק לבד ולהעסיק את עצמו
ריפוי בעיסוק לילדים

הורים רבים בוחרים לספר למרפאה בעיסוק על יכולות המשחק של בנם וביתם. פרט להעדפות המשחק, ישנם הורים המספרים כי בנם או ביתם בני ה-4 ובני ה-5 אינם יכולים לשחק לבד. רוני, אמא לבן בגן, ילד בגן חובה, מספרת: "הבת הבכורה שלי מאז ומתמיד שיחקה לבד והעסיקה את עצמה (שיחקה בבובות, במשחק הכנת אוכל, ציירה). הבן שלי לעומת זאת בן ה-5 לא משחק לבד עם עצמו בכלל. בגיל 4 חשבתי שאולי זה מוקדם מדי לצפות ממנו אבל גם כיום בגיל חמש הוא לא משחק ומפעיל את עצמו לבד. הוא יכול לקחת בעזרתי משחק קופסה או רובוטים שאוהב אך יצליח להעסיק את עצמו איתם לשניות עד דקות בודדות. הוא תמיד יקרא לי ויעדיף לשחק את המשחק ביחד איתי.  הבעיה היא שאני לא תמיד פנויה אליו וגם נראה לי שחשוב שילמד לשחק ולהעסיק עצמו לבד.

נשמע מוכר ? רלוונטי ? בכתבה זאת בחרתי להסביר מעט על משחק ולהציג מספר סיבות ל"קושי" לשחק לבד ועל הנטייה להיזדקק למבוגר המבנה ומתווך את המשחק.

משחק הוא עיסוקם היומיומי של ילדינו, מצריך מגוון מיומנויות. אלו כוללות בין היתר שליטה במרחב הפיזי, שליטה בחומרים, מיומנויות מוטוריות עדינות מגוונות, יכולות שפה, טווחי קשב ועוד. עם העליה בגיל ניתן לצפות שמשך הזמן שהילד ישב ויצליח לשחק באופן עצמאי עולה.

למה ילדי גן מתקשים לשחק באופן עצמאי או להעסיק עצמם באופן עצמאי ?

בעיות קשב – טווחי קשב קצרים ו/או מוסחות גבוה.
אחת הסיבות השכיחות לקושי במשחק עצמאי וממושך אצל ילדים היא בעית קשב. ישנם ילדים שמוסחים בקלות מרעשי רקע בבית ולכן אינן יכולים לשחק בלי מבוגר שימקד אותם במהלך המשחק. ילדים אחרים הם בעלי טווחי קשב קצרים ולכן יכולים להתמקד במשחק לזמן מאוד קצר ואז מאבדים ריכוז. באמצעות מבוגר שמתווך, ממקד ומסביר מסוגלים להאריך את טווחי הקשב. חשוב להבין כי ילד שבגיל הגן יתקשה לשחק לבד עלול לגלות קושי להכין שיעורי בית לבד מאותם סיבות. הוא יזדקק למבוגר שממקד אותו, יסייע לו להתמקד, יקרא לו את ההוראות בעל פה וכד'.

העדר סכמות ושלב רעיון
ישנם ילדים עם או ללא קשיי קשב וריכוז שמתקשים בשלב הרעיון. שלב מופשט זה מחייב לקשור בין המשחק שבחרו או נבחר עבורם לבין רעיון הפעלתו (מה עושים איתו) ואיך עושים זאת באופן מוטורי.  ילדים אלו יכולים להסתכל על חלקי משחק של קוביות , חלקי הרכבה ולא לדעת מה לעשות איתן לצורך המשחק. לעיתים מסויימות חוסר בסכמות רעיון נובע מחוסר התנסויות במשחק.

השפעות ההסביבה
 ילדים כיום נחשפים יותר ויותר למשחקי וידיאו מהיריים ושעות צפייה בטלוויזיה. חשיפה לתכנים אלו מלמדת את הילד מקצב התנהלות מהיר (בטלוויזיה ובמחשב הכל קורה בלחיצת כפתור) ופסיביות חשיבתית  ואינו מכין את הילד לחשיבה, לסבלנות ולאיפוק הנדרש ממשחק קופסה או לשלב יצירת רעיון מחומרים זמינים בבית. כחלק ממגמה זאת נראה יותר ילדים המעדיפים לשחק במשחק מחשב פשוט (ולעיתים חסר כל צורך באיפוק, תכנון וארגון) ויותר נטייה לסף תסכול נמוך במצבי חוסר צלחה מידית במשחק או ציור.

סרבול מוטורי וקשיי מוטוריקה עדינה
ישנם ילדים המציגים סימנים לסרבול מוטורי וקשיי מוטוריקה עדינה. ילדים אלו לעיתים הימנעו ממשחק עצמאי המחייב שליטה והפעלה מוטורית של חפצים קטנים כגון פעילות צביעה, ציור, השחלה, גזירה. אך כן ישתתפו בהנאה באופן עצמאי במשחקים שאינם דורשים פעילויות מוטוריות מורכבות ומצריכות יכולות אחרים (למשל ילד עם תפיסה חזותית מצויינת וסרבול מוטורי הימנע ממשחקי אטבים,פטריות משחק וציור אך ימשך למשחקי הרכבה ופאזל- מוקדי העוצמה שלו המצריכים יכולות תפיסה חזותית)

לסיכום, יכולות להיות סיבות מגוונות למה ילדים מתקשים לשחק באופן עצמאי במשחקי קופסה או משחק סימבולי או נמנעים מכך. קשיי קשב וריכוז, העדר סכמות ורעיונות משחק, סרבול מוטורי , כמו גם השפעות סביבה  המעודדות משחקי מחשב וצפיה מרובה בטלוויזיה יכולות להיות קשורות בכך. חשוב לאבחן באופן מקצועי את קשיי המשחק העצמאי שכן במקרים רבים מתחת לתווית קשיי המשחק מסתתר קושי בסיסי יותר ביכולות הילד ,שהשלכותיו על תפקוד עלולות להיות רחבות וארוכות טווח.

אורית פינצ'בסקי
מרפאה בעיסוק לילדים
מכון ריפוי בעיסוק, כפר סבא

צרו איתי קשר: