Content on this page requires a newer version of Adobe Flash Player.

Get Adobe Flash player

צור קשר
שם :
טלפון :
נושא :
חדשות אחרונות

הדרכת סייעות בריפוי בעיסוק. 

 




אבחון פרטי בריפוי בעיסוק לילדי גן.






אבחון פרטי בריפוי בעיסוק לילדי בית ספר.





 


טיפול פרטי בריפוי בעיסוק לילדי גן.





 


טיפול בריפוי בעיסוק לילדי גן דרך קופות החולים.





 


הדרכות הורים  בריפוי בעיסוק.





 


הדרכת סייעות בריפוי בעיסוק.





 


הדרכת סטודנטיות לריפוי בעיסוק.





 


אבחון יכולת הלמידה בשיטת ה-LPAD  לילדי גן.





 


אבחון יכולת הלמידה בשיטת ה-LPAD  לילדי בית ספר.





 


טיפולי העשרה אינסטרומנטלית (שיטת פוירשטיין) לילדי גן.





 


טיפולי העשרה אינסטרומנטלית (שיטת פוירשטיין) לילדי בית ספר יסודי ותיכון.





טיפול בילדים עם בעיות קואורדינציה בריפוי בעיסוק
טיפול בילדים עם בעיות קואורדנציה בריפוי בעיסוק
 
לפני מספר חודשים הגיע אלי ילד בן 7 לטיפול ריפוי בעיסוק לאחר שאובחן בקופת החולים כבעל קשיים בקואורדינציה. הילד התקשה בחיקוי תנועות, זריקה ותפיסה של כדור טניס, קפיצה בחבל, ויסות עוצמה, מקצב וכוח בעת תנועה ופעילות עם כדור. הטיפול התאפיין בתרגילי קואורדינציה בהקשר למיומנויות כדור וקפיצה, פיתוח תהליכי מודעות ובקרה עצמית אצל הילד והדרכת הורים ומורה.
 
איך מטפלים ביעילות בבעיות קואורדינציה אצל ילדים ?
כבר שנים רבות שמקצועות טיפול רבים מבינים כי אופי הטיפול צריך להשתנות. בעבר ילדים שהגיעו לטיפול ריפוי בעיסוק עקב בעיות קואורדינציה היו מקבלים אוטומטית טיפול רמידיאלי שהתאפיין בטיפול במרכיבים (תרגול מרכיבים מוטורים שונים כמו קשר עין יד, תיאום בין פלג גוף עליון ותחתון, תרגילי חציית קו אמצע). השנים עברו ויותר ויותר מחקרים הראו כי זאת לא הדרך הנכונה או המדוייקת לטיפול.
 
טיפול יעיל בקשיי קואורדינציה צריך להכיל ארבע מרכיבים. ויתור על אחד מהמרכיבים יפגע ביעילות הטיפול.
 
תרגול קשיי הקואורדינציה בהקשר של מיומנות או מטלה - המחקרים מראים כי לא ניתן להוכיח שיש העברה והכללה בין תרגול ״יבש״ של מיומנויות לבין המיומנות או הפעילות הספציפית בה אנו רוצים לראות את השיפור. זאת הסיבה שאם אנו רוצים לשפר מיומנות זריקה ותפיסת כדור בהבטים של ויסות עוצמה, כוח ותיאום עין. יש לתרגל זאת בתוך ובהקשר של המיומנות עצמה. ההנחה היא שאם נתרגל מיומנויות אלו שלא בהקשר למיומנות הכדור לא בטוח כי יהיה שיפור במיומנות זאת. אב בהקשר זה טוענים אנשי למידה כי חשוב ללמד אסטרטגיות למידה בהקשר לתוכן למידה או צורך למידה ספציפי ולא במנותק היות ורק כך יהיה שיפור במיומנות זאת.
 
תרגול תהליכי מודעות עצמית ובקרה עצמית - הקשר בין מרכיבים קוגניטיביים למרכיבים מוטורים ידוע ומוכר. ההנחה היא שאם לא נולדת אם האינטלגנציה המוטורית הטבעית אפשר לפצות על הקושי המוטורי דרך תהליכי מודעות. אם הילד מודע לדוגמא שהקושי הוא בזריקת כדור הטניס ותפיסתו הוא ויסות העוצמה ושהוא נוטה לזרוק חלש או חזק מדי, אתה יכול לעודד אותו לגלות את מרכיב עוצמת הזריקה והשפעתו על תפיסת הכדור.
 
המרכיב הנוסף הוא הדרכת הורים
הורים צריכים לפתח מעין ״משקפים מתאימים״ לתחום הקושי המוטורי. להיות מסוגלים להיות רגישים לקשיים המוטורים, להבין באיזה תפקוד באים לידי ביטוי, במה הילד מתקשה, איך מגיב, איזה סגנון התמודדות יש לו ואיך הם יכולים לעזור לו. היכולת לפתח את המשקפים האלו נעשת על ידי צפייה שוטפת בטיפולים ושיחות הדרכה קבועה עם המפלים. הדרכות שבמהלכם ההורה מעלה קשיים ובעיות מוטוריות וחושב יחד עם המטפל כיצד להתמודד איתם ברמת התרגול, שינוי מטלה, סביבה ועוד
 
המרכיב השלישי הוא הוא הדרכת המורה
גם בתחום זה חובה להסביר להורה שחובה ל״וותר ״על טיפול אחד או שניים מול הילד על מנת שבמקומו תתבצע חשיבה והדרכה שוטפת עם המורה. מחקר חשוב בתחום הראה כי התערבות שהתמקדה בהדרכת מורים הצליחה ליצור אפקט של שיפור ביכולות קואורדינציה אצל ילדים רבים עם קשיים אלו. במילים אחרות נאמר במחקר כי אפשר לשפר יכולות קואורדינטיביות בהקשר תפקודי על ידי טיפול בעל מודל של הדרכת מורים
 
לסיכום,
אם הילד שלכם מטופל בריפוי בעיסוק או בפיזיותרפיה עקב קשיים בקואורדינציה או איחור מוטורי יש חשיבות עצומה לתרגל מיומנויות מוטוריות בהקשר של תפקודים רצויים, לספק תהליך של יצירת תובנות של הילד לגבי מאפייני הצלחה במיומנויות אלו ולהדריך את ההורים, הגננת או המורים כיצד לתרגל מיומנות או לשנות פעילות או סביבה לתמיכה בתפקוד רצוי. ארבעת מרכיבים אלו הם הם היעילים ביותר לשיפור תפקודו המוטורי של הילד.
 
העזרו בטיפולי הריפוי בעיסוק ליצירת השינוי. גם אם הילד לא נולד עם אינטלגנציה תנועתית טבעית אין זה אומר שהוא אינו יכול לרכוש בהצלחה מיומנויות ואף להנות מתחום זה.
 
 
 
מקורות
intervention in children with developmental coordination disordrt: the role of parents and teacher. by D.A. Sugden and M.E. Chambers
British journal of educational psychology 2003

73. page 545-561