שמירת אנרגיה של אימהות לילדים קשיי קשב וריכוז

להיות אימא לילד עם קשיי קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות היא עבודה קשה ואין סופית. הצורך התמידי להשגיח על הילד מפני סכנות, למנוע ממנו לגעת בדברים שאסור לגעת, לספק לו אפשרות לנוע ולמקד אותו בדברים החשובים בעת למידה מוביל לתשישות גבוהה.  

את האימהות התשושות רואים כשהם מתלווים לילד בטיפולי הריפוי בעיסוק. האימהות נראות דומה. לרוב עיניהם מעידות על חוסר שינה כרוני, תיק הצד שלהם עמוס במסמכים וחפצים שלא הספיקו לסדר, מבטם מודאג תמיד, והשאלה מה יהיה עם הילד שלי, האם הוא יצליח עומדת תמיד על ראש הפרק.

לפני שנה וחצי פגשתי אימא לילד עם  הפרעת קשב וריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות.
ציפיתי למשהי תשושה, אך קיבלתי במקום זה אימא מלאת אנרגיה. עד היום אני זוכרת אותה. קראו לה ענת, אישה בת 35 גרושה, עובדת שכירה במשרה מלאה ואימא המטפלת בשלושת ילדיה לבד. על הדף היו לה את כל הסיבות להיות מרירה, עייפה וחסרת סבלנות, אבל היא הייתה בדיוק ההפך - שמחה וויטאלית.

במפגש הראשון היא ביקשה לדבר איתי לבד, לפני שהילד נכנס לטיפול.  "חשוב לי להסביר לך כמה דברים", אמרה. "אני אם חד הורית, יש לי שלושה ילדים מתוכם אמיר, (הילד בן ה-5 שהופנה לטיפול)  וטלי אחותו בת ה- 13 סובלים מהפרעת קשב וריכוז. גם אני סובלת מהבעיות האלו ומתקשה להתרכז לאורך זמן. אני כל כך שמחה שהיום אמיר יכול לקבל את כל הטיפולים האלו – ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, דברים שלא היו בזמני", אמרה ענת.
 "עם כל העומס הזה, האם יהיה לך קצת זמן לשבת עם אמיר על שיעורי בית שיקבל פה ?" שאלתי.
"כרגע אני לא יכולה לשבת איתו על שיעורים, מספיק לי שהוא יבוא אליך. אני נורא עמוסה וגם עוד מעט אנחנו עוברים דירה אז לא יהיה לי בכלל זמן לשבת איתו. אני רוצה להסביר לך משהו. כל יום בבוקר אני מכינה את הילדים לגן ולבית ספר, אחר כך אני בעבודה ואז אחר הצהריים עד 20:00 בחוגים ומשחקים שלהם. אחרי כל זה יש לי את הזמן שלי. הזמן שבו אני מחליטה לעשות דברים לעצמי. הילדה הגדולה שומרת על הקטנים שהולכים  לישון ואני הולכת לשיעור בסטודיו סי. אני לא מוותרת עליו בחיים. הילדים יודעים ומבינים. הסברתי להם שאני חייבת לעשות דברים שאני אוהבת כדי שיהיה לי כוחות לעבודה ולבית. את בטח חושבת שאני לא בסדר?" אמרה.
"בדיוק להפך, זאת הפעם הראשונה שאימא לילד עם הפרעת קשב שמספרת לי שהיא שומרת על האנרגיות שלה ולא מוותרת על עצמה" אמרתי.
"תודה", ענתה ענת וחייכה.

הורים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז או/ו לקויותלמידה חייבים לשמור כוחותיהם. לעיתים קרובות ההורה מוותר על עצמו ומקדיש את כל כולו לצרכי הילד. בטווח הארוך הדבר מדלל את כוחותיו של ההורה ומוביל לתשישות רבה. חשוב שההורה יציב גבולות לכמות הזמן והמשאבים שמקדיש לילד ולא יפסיק לטפח את תחומי העניין והפעילות שלו. בטווח הרחוק זה משתלם לשני הצדדים.

אורית פינצ'בסקי
מרפאה בעיסוק לילדים, M.Sc
מכון התפתחות הילד - ריפוי בעיסוק לילדים , כפר סבא